צילום

צילומי המחאה החברתית

נכתב ע"י יונתן סלומון

אומנות - צילום - מאמרים

דירוג משתמש: / 2
גרועהכי טוב 

הכול התחיל בבקשות ספציפיות שסבבו סביב מצוקת הדיור והמשיך משם להעדר פתרונות ממשיים בתחום החינוך, הבריאות והוצאות המחייה הבסיסיות. הרשימה רק הוסיפה לגדול כמו גם מספר מאהלי המחאה וההפגנות ברחבי הארץ, עד שהמשבר החברתי הגיע ל" נקודת רתיחה" וגלש לכל עבר בצורה של אחת המחאות הגדולות ביותר בהיסטוריה הארצישראלית. רצף האירועים מרגע הקמת קבוצת החברים ברשת החברתית, התגלגלותה אל המאהל הראשון בשדרות רוטשילד ועד לשבירת האדישות של מאות אלפי ישראלים, משכה את עין המצלמה לאורך כל הדרך. צלמי המחאה שנערכה באזור חיפה אף יצרו תערוכה מכלל הצילומים, כדי להנציח ולהראות שהמאבק עדיין בעיצומו.

לא מצלמת חובבנים או העדר תואר בצילום יכלו לשנות את תחושת הצמרמורת נוכח התמונות שנולדו במהלך דרישתו של העם לצדק חברתי. לאחרונה נפתחה באוניברסיטת חיפה תערוכת תמונות תעודיות ממחאת האוהלים, הידועה בשם "הזווית החיפאית". מדובר בשיתוף בין המרכז לחקר החינוך לשלום והפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת חיפה לבין צלמים מפעילי המחאה שתיעדו את המתרחש בתמונותיהם. התערוכה נפתחה באוניברסיטה עצמה וכוללת תמונות של 17 צלמים. ההתמקדות בצלמים האקטיביים נועדה ליצור מלאכת תיעוד סובייקטיבית על ידי הסרת גורמי מלאכת התיעוד המסורתיים כמו העיתונות והמשטרה והצגת תוצרת תיעודית מאנשים שלקחו חלק אישי בתהליך.

כמו בכל תערוכת אומנות, גם כאן קיים קונספט המלכד את מכלול היצירות המוצגות כגלריה, והוא תיעודם של מצבים, תחושות ושפת גוף שיחד יוצרים פסיפס צבעוני של אמנות אקטיביסטית. כינוסן של התמונות תחת אותה "קורת גג" מייצג פרשנות המדגישה כי המחאה היא היבט לגיטימי לתרבות דמוקרטית. בנוסף, בתערוכה מובלטים האלמנטים החיוביים הטמונים בתהליך הדמוקרטי ביניהם המפגש בין אנשים בעלי רקע חברתי שונה בתכלית, השיח והדיאלוג המשותף, ערך האחווה והרעות וכמובן, תחושת השיתוף והמחויבות האזרחית והחברתית. הצגת התערוכה בקמפוס האוניברסיטה, כשלושה חודשים לאחר פירוק האוהלים מהרחובות, נועד ליצירת התכתבות פעילה עם אירוע שטרם הסתיים, תוך גילום עמדת הזדהות והזמנה להמשך הדיאלוג על חברה מוסרית וצודקת.

הרעיון לכינון התערוכה התגבש במוחה של פרופ' תמר כתריאל, חברת סגל המרצים באוניברסיטת חיפה, עוד בימי ההפגנות. פרופ' כתריאל שהשתתפה באירועי המחאה נוכחה לראות כי רצף ה"הבזקים" והצילומים הבלתי- פוסקים יוצרים מאגר בלתי נדלה של תיעוד מהשטח. הרעיון פרש כנפיים והגיע ללב ליבו של המרכז לחקר החינוך לשלום באוניברסיטת חיפה. "המרכז לחקר החינוך לשלום שם לו למטרה מעורבות אקטיבית בבניית תרבות של שלום. תרבות כזו מתבססת על דיאלוג, על היכולת להכיל שונות חברתית, ועל סובלנות. המרכיבים האלה היו מן המאפיינים של המחאה החברתית של 2011, ומכאן הקישור לתעודת הזהות של המרכז" כך הגיבה ד"ר עמליה סער, ראש המרכז לחקר החינוך לשלום, בדבר היוזמה.